צו הרחבת גבולות לתעשייה על הנייר בלבד

יש 3000 דונם, שכולם יודעים, במשרד הפנים, במינהל מקרקעי ישראל, במטה יהודה ואפילו באגף ההנדסה של עיריית בית שמש יודעים היכן ממוקמים 3,000 דונם לתעשיה שהועברו לידי בית שמש. ומה עושה העירייה כדי לקדם?

ישיבה  עם תעשיינים (ארכיון)
ישיבה עם תעשיינים (ארכיון)

לפני כמעט שש שנים נתבשרנו על יום היסטורי בתולדות העיר בית שמש. יותר נכון יום היסטרי היה היום ההוא באמצע יולי 2012. וכך נתבשרנו: "לאחר פעילות ענפה של למעלה משנתיים ע"י עיריית בית שמש (כלומר מאמצע 2010) ואם תרצו שנה אחרי המהפך בעיר) בראשות מר משה אבוטבול, זכתה עיריית בית שמש לקצור את הפירות, כשסגן רה"מ ושר הפנים מר אלי ישי חתם על צו הרחבת גבולות בית שמש ובכך סיפח לבית שמש 3 אזורי תעשיה פעילים".
והוסיפה הידיעה ההיא שיצאה מבית היוצר של מחלקת יחסי הציבור של עיריית בית שמש לספר: כי העיר בית שמש הנה בעלת שיעור הצמיחה הגבוה בארץ, "במהלך 15 השנים האחרונות בית שמש הכפילה את עצמה ארבע פעמים. שטח השיפוט של בית-שמש עד שנת 1992, השתרע על 12,500 דונם, אז התווספו לבית-שמש עוד 38,000 דונם שהיו שטחים חקלאיים של מועצה אזורית מטה יהודה, ובכך גדלה בית שמש ל- 50,500 דונם, שהם שווים לגדלה של תל אביב-יפו" והמשיכה הידיעה להלל את החלטת השר ישי "ואולם בעוד ששטחי המגורים בבית שמש גדלו בעשרות אלפי דונם, שטחי התעשייה של בית שמש נותרו כפי שהיו לפני עשרות שנים, ולא התווסף לבית שמש אפילו מטר אחד לתעשייה, בכך נחסמה בית שמש מלהגיע ליציבות ואיזון כלכלי ללא כספי הסיוע הממשלתיים של מענקי האיזון הניתנים לרשויות מקומיות רבות". כן, כן... זה היה בשת 2012. בינתיים התרחשו כמה דברים, תושבי מטה יהודה יצאו למאבק מול השר אלי ישי וזה התקפל והביא בסופו של דבר להסכמה מופשרת יותר, ביטל העברת חלק מאיזורי התעשיה והותירם במטה יהודה, והחלק האחר הועבר לידי עיריית בית שמש. בית שמש קיבלה עוד 3000 דונם לתעשייה!! המון, הרבה, לא קצת. . לאחר שהנושא נדון בערכאות משפטיות נעשו מאמצים רבים על ידי שר הפנים לגשר בין עיריית בית שמש למועצה האזורית מטה יהודה במטרה להגיע להסכם פשרה לחלוקת האחריות על שטחי התעסוקה כך שלשתי הרשויות תהיה אחריות על אזורי תעסוקה מניבי הכנסות.
על פי ההסכם שנחתם במעמד שר הפנים אלי ישי, סופחו 3,000 דונם – שטחי תעשיה שרובם אינם מפותחים - לתחום שיפוט עיריית בית שמש וביניהם אזור התעשייה הר טוב ב.
המאבק ההוא של מטה יהודה שכלל עתירה לבג"צ ומאבק ציבורי מתלהם, הוכיח עד כמה חשובים איזורי תעשייה לקיומה של רשות מקומית או אזורית. וזה היה חשוב למטה יהודה כמו שהיה חשוב לבית שמש. הארנונה לתעשייה בבית שמש גדולה כמעט פי ארבע מהארנונה באיזורי התעשייה במטה יהודה. וכמה חשובים איזורי תעשייה גם לבית שמש, עלו מנתוני גזבר העירייה בהציגו סוף סוף את נתוני הארנונה שגובה העירייה משטחים לתעשייה, למסחר, למגורים.
ובנתונים האלה חשף הגזבר ברדוגו את מה שרצינו להיות בטוחים בו, כמה העירייה גובה ארנונה מאיזורי התעשייה. יותר חשוב לדיון היום הוא מה מצבה של העירייה בשטחי הארנונה בעשור האחרון.
אז ככה לפי הגזבר: תוך עשור שנים, בין השנים 2004 ועד 2014 גדל שטח התעשייה לתשלומי ארנונה מ- 244 אלף מ"ר ל- 277 אלף מ"ר. כלומר שטחי התעשייה גדלו ב- 33 דונם בלבד!!! בידיעה ההיא שיצאה מהדובר סופר לנו על הנמרצות בה פעל ראש העיר. בשנתיים האחרונות פעל בנמרצות ראש העיר של בית שמש מר משה אבוטבול מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, אודות הצורך הקריטי בהוספת שטחי תעשייה לעיר. "ועדה מקצועית לחקירת גבולות בית שמש שמונתה ע"י שר הפנים הקודם, ישבה על מדוכה זו במשך למעלה משנה ובחנה לעומק את הטענות. בסיום עבודתה הגישה הועדה לשר הפנים את המלצותיה להרחבת גבולות בית שמש וסיפוח 3 אזורי תעשיה הממוקמים בסמיכות לבית שמש, מצומת שמשון בואכה בית שמש, א.ת. הר טוב א', הר טוב ב' ונוחם, המונים בסה"כ כ-3000 דונם". אז מה נעשה בסופו של דבר?

שר הפנים דאז, מר אלי ישי התייחס בטקס החתימה: "בית שמש הינה עיר מתפתחת ועומדת להיות בין הערים הגדולות בארץ, נשמת אפה הכלכלית של כל עיר היא שטחי התעשייה והתעסוקה בעיר, לבית שמש יש כבר כיום מצוקה חמורה בתחום ובודאי על רקע הבניה המסיבית של השכונות החדשות ברמת בית שמש". ישי הוסיף עוד "בחנתי לעומק את המלצות הועדה, לא אימצתי אותם כלאחר יד, ישבתי גם עם אנשי מטה יהודה, והגעתי למסקנה כי סיפוח אזורי התעשייה לבית שמש הינו צעד הכרחי ומתבקש ביותר". משה אבוטבול אמר "זהו יום בשורה לבית שמש, זכינו להביא לבית שמש מתנה לרגל שנת השישים להיווסדה, מדובר בתיקון עוול היסטורי שנמשך שנים רבות, וכמאמר הסלוגן המוביל "שישים וזו רק ההתחלה" אני בטוח שאת היום ההיסטורי הזה יזכרו גם בחגיגות ה-120 לבית שמש". אבוטבול ציין כי "משמעות הסיפוח, הוא תשלומי ארנונה בסך של למעלה מ-10 מיליון ש"ח בשנה. שאיפתי היא להביא את קופת העירייה לאיזון תקציבי בכוחות עצמה שתביא ליציבות כלכלית, ללא תלות בחסדי הממשלה ומענקי האיזון התלויים בחסדיהם של השרים הממונים". אמר, אז אמר.

אז מה היה צריך להיות מיד אחרי ההסכם, אחרי החתימה, אחרי התייבשות הדיו על הנייר החתום. בית שמש הייתה צריכה לצאת במסע פרסום אגרסיבי או לפחות לגייס מוחות רעננים, איכותיים ומביני עניין בקידום פיתוח איזורי התעשייה החדשים. יש היום 3000 דונם, שכולם יודעים, במשרד הפנים, במינהל מקרקעי ישראל, במטה יהודה ואפילו באגף ההנדסה של עיריית בית שמש יודעים היכן ממוקמים 3000 דונם לתעשיה שהועברו לידי בית שמש. ומה עושה העירייה כדי לקדם?
לא רק שלא נשמע ברמה קול רעש הדחפורים, ואפילו סימני אבק אין בשטח, אין אפילו שלט אחד המבשר על הדבר הזה. זניח? בכלל לא!! כי בינתיים יש שמבין את הצורך הזה (צרעה- פארק צרעה) אשתאול (מתחם אשתאול צומת שמשון) והם רצים. לבית שמש כנראה זה לא נורא כל כך... נכון להיום אין ולא ידוע על שום מבצע שיווק לשטחי התעשייה שנוספו לבית שמש. הודעת הגזבר באחרונה על 'הזחילה' בגידול תקציב הגבייה מארנונה לתעשייה אומרת כי בית שמש לא שמה בסדר יומה הדחוף והחיוני, לקדם את שיווק שטחי התעשייה שקיבלה ואולי גם אלה הפנויים בתחומה. מי יתעורר ראשון? מי יתחיל לחשוב מעט קדימה כדי להעשיר את קופתה המדולדלת של העירייה. לסיכום כאשר יספרו לכם על גידול במספר תושבים, תשאלו בבקשה מה עם מקורות מחייה לגידול הזה. דיבורים בשפע, מעשים? אולי יש. תוצאה אפס.

(המאמר נכתב במקור בעיתון קרן אור בגיליון 1431 24.9.2014 ומאז למעשה אין שינוי)

ישיבה  עם תעשיינים (ארכיון)
ישיבה עם תעשיינים (ארכיון)
ישיבה  עם תעשיינים (ארכיון)
ישיבה עם תעשיינים (ארכיון)
שלום אדרי ומשה שטרית - האנשים שלך במועצת העיר
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו: