לא יבש הדיו על פסה"ד וכבר עוה"ד נתבקש לעשר משכר טרחתו

הרב הקדים את עוה"ד בקריאת פסה"ד כאשר כל מה שעניין אותו הוא גובה שכר הטרחה לו זכה עוה"ד, הרב ביקש לעשר לו משכר טרחה שעדיין לא הגיע ליעדו.

אחת מהקופות הפזורות בעיר
אחת מהקופות הפזורות בעיר

אומרים שמלאכת השנור דורשת הרבה חכמה וגם מעט עורמה, ובעיקר היא מתאפשרת להתקיים בכל זמן. בטח נתקלתם בה, לא פעם כאשר אתם מחכים לצלצול דחוף ופתאום על הקו דווקא עולה נציג או נציגה של איזה גוף או עמותה או אגודה שמבקשים שתשלוף עבורם את כרטיס האשראי שלך להעביר פרטים לתרומה.

כולנו זוכרים את קופת קק"ל שהייתה בכיתה וכאשר ביקשנו לעשות מעשה טוב, השחלנו פנימה כמה אגורות תרומה לרכוש עוד עץ לארץ ירוקה או לייבוש ביצה בחולה. את הקופסאות האלה החליפו קופות הצדקה הפזורות ברחוב. אתה יושב על ספסל של תחנת אוטובוס ולידך שבע קופות צדקה מחכות כמדברות, 'אל תשכח אותי'.

אתה הולך ברחוב ופתאום נתקל בקופסאות כאלה גבוהות, צמודות לעמודים שלא ינסה מאן דהוא לעקור אותן. תהרגו אותי, לא הבנתי אף פעם למה הן גדולות, למה יש קופות צדקה כאלה גדולות שבן אדם יכול להיכנס לתוכן. ואולי חשבתי לעצמי, מתכוונים מניחיהם שאנשים ישחילו לשם פרה, ממנה ניתן לחלוב חלב ואו לעת הצורך לשחטה לטובת איזה קבאב צלוי על אש. מילא הקופסאות האלה שבאמת, הם רעיון יפה לחנך אדם לתרומה. מה תאמרו על הסיפור הבא?

בשונה מהתיבות או קופות הצדקה יש גם דרך אחרת לקבל תרומה. דרך הטלפון. פעם היה הטלפון בבית, וכאשר אתה בבית יכולה הייתה שיחה כזו להפתיע אותך. היום תופסים אותך בכל מקום, כאשר אתה בתור לקבל תרופה בבית מרקחת, כאשר אתה ל"ע בהלוויה, או כאשר אתה סתם נמצא בטיול משפחתי רחוק בתאילנד. הנייד יכול לצלצל בכל מקום, באיסלנד כמו בניו זילנד. ומה אז? לא תענה... זה בסדר להתקשר לבקש תרומה, זה בסדר ואולי אפילו לפעמים עוזרים לנו לתרום. כולנו מתפללים להיות בין הנותנים ופחות בין המקבלים. זכינו. ובכל זאת האם תמיד אנחנו כן מוכנים למצב כזה?

הנה סיפור ששמעתי מפי עו"ד, אדם בעל ערכים שכיסו פתוח ובעיקר ליבו רחום וחנון בכל פניה.

מדובר בעו"ד מוכר וותיק בעיר, קצין בכיר במילואים, יושב במשרדו קורא ומעיין במסמכים להכיר תיק לעומק לפני הדיון בבית המשפט. צלצול הטלפון מפריע את השקט העמוק בו שרוי, הוא מרים את האפרכסת וחושב שאולי עוד לקוח מחפש אותו.

הרב: "שלום! אני מדבר עם עו"ד..."

עו"ד: "כן אדוני, במה אני יכול לעזור".

הרב: "ראשית ברכות, על הצלחתך בתיק... ברוך ה'. זכית בסכום נאה כשכר טרחת עו"ד. ואנו ישיבה המחזיקה אברכים ובני תורה לא מעטים. אתה גם יודע שגם מצווה גדולה לעשר מכל הכנסה. והנה הגיעה המצווה הזו לידך". מתחיל הרב בנאום השגרתי לשכנוע.

עו"ד: " על מה אדוני מדבר, באיזה תיק זכיתי."

הרב: "אני קורא עכשיו את פסה"ד מהתיק... (כאן הוא מקריא לפני עוה"ד את מס' התיק) ורואה מה החליט בית המשפט. זכית בשכר טרחה נאה מאוד בסכום של... (כאן מופיע הסכום המדויק). אני רוצה להציע לך לתת לנו מעשר מהסכום הנאה...".

עו"ד: "אני עדיין לא קראתי את פסה"ד, הדיו לא יבש...".

הרב: "אני אומר לך זכית בסכום...".

עו"ד: "אדוני, עם כל הכבוד אני אחליט מה לתת ולמי לתת. ועכשיו תרד ממני".

הסיפור הזה הוא אחד מרבים על מעשי השנור והדרך החדשה לשנורר כספים. החוצפה היא שעו"ד אפילו טרם קיבל את פסה"ד לידיו, כבר היה מי שידע על זכייתו בתיק ועל סכום הכסף שמגיע לו כשכר טרחה. הפעם זה היה הרב של מוסד תורני, האם גם לשם הגיעו? .

סוף דבר, מדובר בעו"ד שתורם למוסדות צדקה, בכל חודש, באופן קבוע. דבר אחד הוא מקפיד לעשות, לתרום למי שהוא מרגיש ובעיקר לאנשים הפונים או מופנים אליו בידי גורמים שהוא מכיר ובעיקר מאמין סומך ובטוח בהמלצתם.

נושאים: קופות צדקה, השנור
אחת מהקופות הפזורות בעיר
אחת מהקופות הפזורות בעיר
אחת מהקופות הפזורות בעיר
אחת מהקופות הפזורות בעיר
הכי טובים, הכי מעודכנים:
הורידו עכשיו ב-Google Playהורידו עכשיו ב-AppStore
תגובות הגולשים:
בניגוד לאחרים, דעתכם חשובה לנו! כתבו:
דירוג: